לראשונה: עסקת ביטקוין עמידה בפני מחשוב קוונטי אושרה ברשת הראשית

חברת StarkWare הודיעה כי הצליחה להעביר ברשת הביטקוין הראשית — לא ברשת ניסיונית ולא בסביבת מעבדה — עסקה שהאישור שלה נשען על שיטת הצפנה שנחשבת עמידה בפני מחשבים קוונטיים. שני מקורות, Crypto Briefing ו‑Cointelegraph, מדווחים על אותו אירוע אך מדגישים בו דברים שונים: הראשון מדגיש את הצורך הדחוף בפתרונות עמידים קוונטית שאפשר להפעיל בקנה מידה ובעלות סבירה, והשני מדגיש שמדובר בעסקה ניסיונית שעלתה כסף ונדרשה לדרך עקיפה כדי להיכנס לבלוק.

StarkWare מוכרת בעולם הקריפטו בעיקר בזכות עבודתה על הוכחות מתמטיות מסוג STARK.

מה הבעיה שמנסים לפתור

הביטקוין מגן על הכספים באמצעות חתימה דיגיטלית: לכל ארנק יש מפתח פרטי, ורק מי שמחזיק בו יכול לחתום על העברה. הביטחון של השיטה נשען על כך שאי אפשר לחשב את המפתח הפרטי מתוך המפתח הציבורי המתפרסם ברשת. החשש שעליו נשענת כל העבודה על הצפנה עמידה קוונטית הוא שמחשב קוונטי גדול ויציב מספיק — כזה שאינו קיים היום — יוכל לשבור בדיוק את ההנחה הזאת.

מכאן מגיעה החשיבות של חתימות מסוג אחר, שאינן מסתמכות על אותה בעיה מתמטית. הקושי הידוע בהן הוא שהן כבדות בהרבה: החתימה תופסת יותר מקום בבלוק, והמקום בבלוק בביטקוין הוא משאב יקר ומוגבל. Crypto Briefing מציג את הניסוי דווקא בזווית הזאת — כתזכורת לכך שהצורך אינו רק בפתרון עמיד, אלא בפתרון שאפשר להפעיל בקנה מידה ובעלות סבירה.

מה בדיוק נעשה, ומה זה עלה

לפי Cointelegraph, העסקה הדגימה הוצאה של ביטקוין באופן עמיד קוונטית בלי מזלג (fork) ובלי שינוי בכללי הקונצנזוס הקיימים — כלומר בתוך הכללים שהרשת פועלת לפיהם ממילא. זו הנקודה המעניינת מבחינה הנדסית: לא נדרש עדכון של הפרוטוקול כדי שהעסקה תתקבל.

באותה נשימה מציין Cointelegraph את שני המחירים. הראשון כספי: העסקה עלתה עד כ‑200 דולר. השני מעשי — היא נדרשה להימסר ישירות לכורה, ולא עברה בדרך הרגילה שבה עסקאות מופצות ברשת וממתינות לאיסוף. פרסום נוסף ב‑crypto.news מתאר את האירוע באותם קווים כלליים.

שני הפרטים האלה הם שמפרידים בין "הוכחת היתכנות" ובין "כלי שמשתמש רגיל יכול להשתמש בו". עסקה שעולה עד כ‑200 דולר ודורשת ערוץ מסירה מיוחד אינה משהו שבעל ארנק פרטי יבצע ביום־יום.

SHRINCS: ההצעה שעל השולחן

במקביל פורסמה הצעת שיפור רשמית לביטקוין (BIP) לתקן חתימות חדש בשם SHRINCS, שנועד להפוך את הרשת לעמידה בפני מחשוב קוונטי. הצעת BIP היא המסלול המקובל שבו מובאים שינויים לדיון בקהילת המפתחים; פרסום ההצעה הוא תחילת הדיון, לא סופו, ואינו מחייב איש. Cointelegraph מלווה את הידיעה בהסתייגות מפורשת — "with a catch" בלשונו — כלומר שהמעבר לתקן הזה כרוך במחיר. המקורות שלפנינו אינם מפרטים במדויק מהו אותו מחיר, ולכן איננו קובעים כאן במה מדובר.

מה עדיין לא ידוע

הפער בין הניסוי לבין אימוץ אמיתי הוא הסיפור המרכזי כאן. השאלות הפתוחות ברורות: האם קהילת המפתחים תתמוך ב‑SHRINCS או בהצעה מתחרה; מה יהיה גודל החתימות ומה זה יעשה לעמלות; אם וכיצד יעברו ארנקים ובורסות לתמיכה בתקן; ומה ייעשה עם מטבעות שיושבים בכתובות ישנות שבעליהן אינם פעילים. כפי שצוין, פרסום ההצעה אינו מחייב איש, וההכרעה תלויה בדיון שיתנהל בקהילת המפתחים.

עד שדברים אלה יוכרעו, הידיעה הזאת היא בעיקר אבן דרך הנדסית: הוכחה שאפשר לחתום על עסקת ביטקוין בשיטה עמידה קוונטית כבר עכשיו — ובאיזה מחיר.

מקורות: Crypto Briefing · Cointelegraph · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.