טכנולוגיהביננס: הפסדי הפריצה בסך 6.3 מיליארד דולר כוסו במלואם, אבל ההוכחה המלאה עוד בדרך
הבורסה הגדולה בעולם מצהירה שהמשתמשים שלמים אחרי הגניבה הענקית מ-29 באוקטובר. את ההצהרה אי אפשר עדיין לאמת באופן עצמאי, ובינתיים גם רשויות בארה״ב וחוקרי שוק עוקבים אחר הכסף הגנוב.
ביננס: המשתמשים קיבלו את כספם בחזרה, והחברה שילמה מכיסה
בהודעה שפרסמה ב-12 בנובמבר מסרה ביננס כי כיסתה במלואם את נכסי המשתמשים שנפגעו בפריצה של 29 באוקטובר, שהיקפה כ-6.3 מיליארד דולר. לפי Bitcoin Magazine, הסכום המדויק הוא 6.34 מיליארד, והוא מומן משלושה מקורות: קרן SAFU, קרן הביטוח של פעילות החוזים העתידיים, והקופה הכללית של החברה. ההודעה היא של הבורסה עצמה, ולכן כך צריך לקרוא אותה: הצהרה של החברה, לא ממצא של גורם חיצוני.
קרן SAFU היא כרית ביטחון שהבורסה מחזיקה מראש לשעת חירום, כדי שנזק מפריצה לא יוטל על הלקוחות. הסכום הנוכחי גדול בהרבה מכל מה שקרן כזו נועדה לשאת בדרך כלל, ולכן נדרשו גם שני המקורות האחרים. הדיווחים שבידינו אינם מפרטים כמה כסף הגיע מכל אחד משלושת המקורות.
הוכחת רזרבות שאי אפשר עדיין לבדוק
יחד עם ההודעה פרסמה ביננס תצלום מצב (snapshot) חדש של הוכחת הרזרבות שלה, המכסה 198 מטבעות. הוכחה כזו אמורה להראות שהנכסים שהבורסה מחזיקה מכסים את מה שהיא חבה ללקוחותיה. לפי Bitcoin Magazine, המשתמשים אינם יכולים כרגע לאמת את הנתונים בעצמם, ו-crypto.news מדווח שההוכחה הקריפטוגרפית הנלווית (zero-knowledge proof) עדיין לא פורסמה. זו ההוכחה שמאפשרת לכל לקוח לוודא שהיתרה שלו נכללה בחישוב, בלי לחשוף אותה לאחרים.
עד שהחלק הזה יפורסם, התמונה חלקית. "כוסה במלואו" הוא כרגע מה שהחברה אומרת, ולא מה שמישהו מחוץ לה יכול לבדוק. זה לא אומר שההצהרה שגויה. אבל במקרה של בורסה שמחזיקה כספים של מיליוני אנשים, ההבדל בין "אנחנו אומרים" ל"אפשר לבדוק" הוא העיקר.
צפון קוריאה, ממקואין ועד משרד המשפטים
על זהות הפורצים יש שני דיווחים תואמים. הכותרת של CoinDesk מתארת את הפריצה כ"פריצה הצפון-קוריאנית" וטוענת שהיא ניצבת בפני מאמץ אכיפה אמריקאי, ו-Cointelegraph מדווח שפורצים צפון-קוריאנים הנפיקו מטבעות ממקוין (memecoins) כדי להלבין כספים שנגנבו מביננס. כלומר הכסף אינו רק נעלם: הוא עובר דרך מטבעות חדשים כדי להסתיר את מקורו.
לפי CoinDesk, משרד המשפטים האמריקאי מכוון לנכסים גנובים בהיקף של 1.2 מיליארד דולר, והרשויות השתלטו על תשתית ששימשה בתכנית בשם FaceStealer, שבה נגנבו עד 400 מיליון דולר. התקצירים שעמדו לפנינו אינם קובעים במפורש איך שני המספרים האלה מתחברים לגניבה מביננס, כך שאין לקרוא מהם שהוחזר או נתפס חלק מסוים מסכום ה-6.3 מיליארד.
רקע להשוואה: עד הפריצה הנוכחית נחשבה הגניבה מבורסת Bybit בפברואר 2025 לגדולה בתולדות התחום, בסדר גודל של כ-1.5 מיליארד דולר. אם הנתונים מוכחים, הסכום הנוכחי גדול ממנה ביותר מפי ארבעה.
משיכות נפתחות מחדש, בלי תמונה מלאה
לפי Bitcoin.com News, ביננס פתחה מחדש משיכות ב-87 רשתות בלוקצ'יין. זהו דיווח מקור בודד שאין לו אישור במקורות האחרים שבידינו, והוא אינו מבהיר אם כל הרשתות שנסגרו נפתחו או רק חלקן. הדיווח מוסיף גם נתוני זרימה של ביטקוין אל הבורסה ומחוצה לה, ומתאר אותם כ"תמונה מוזרה", אך ללא פירוט שמאפשר להסיק מהם משהו.
נשארות אפוא כמה שאלות פתוחות: מתי תפורסם ההוכחה הקריפטוגרפית, מה גודל החלק של כל קרן בכיסוי, וכמה מהכסף הגנוב ניתן בכלל לאתר ולהחזיר. עד שיענו עליהן, לקוחות של כל בורסה מרכזית נשארים עם אותו עיקרון בסיסי: כסף שמוחזק אצל צד שלישי תלוי ביושרו ובאבטחתו של אותו צד.
המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.
מקורות: Bitcoin Magazine · crypto.news · Investing.com · CoinDesk · Cointelegraph · Bitcoin.com News
התוכן באתר הוא מידע וסיקור בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנייה או מכירה של נכס כלשהו. שוק הקריפטו תנודתי — כל החלטה היא באחריותכם.
עוד בנושא
לכל החדשות
טכנולוגיהטרזור: שלושה ארנקי Safe 5 נמצאו עם שתלים חומרתיים, ורשת המשווקים צומצמה בכ-80%
יצרנית ארנקי החומרה מודיעה על שלושה מכשירים שנחבלו, על עדכון קושחה ועל קיצוץ חד ברשת המשווקים. מה נמסר, מה עדיין חסר, ולמי מופנית ההמלצה להעביר כספים.
טכנולוגיהמשרד המשפטים האמריקאי מבקש לתפוס 1.2 מיליארד דולר מפריצת Binance
בארה״ב מנסים להחרים נכסי קריפטו שנגנבו מהבורסה ומיוחסים לקוריאה הצפונית, ובמקביל מפרסמים פרטים על תרמית שמשתמשת בשיחות וידאו מזויפות כדי להדביק עובדי תחום הקריפטו.
טכנולוגיהUnocoin ההודית: הכניסה לחשבונות עדיין חסומה, ועסקאות ETH יוצאות מסומנות
הבורסה ההודית Unocoin לא מחזירה את הגישה למשתמשיה, ומסמנת עסקאות ETH יוצאות הקשורות ל-BitGo. הנתונים ברשת מעלים שאלות, אך אינם מוכיחים אובדן כספים.