אתריום ומונאד מציגות הצעות להיערכות מפני איום המחשוב הקוונטי

הנושא שנחשב עד לא מכבר לעניין תיאורטי — מה יקרה לרשתות הבלוקצ'יין כשיהיו מחשבים קוונטיים חזקים דיים — עובר בימים אלה לשלב המעשי. שתי הצעות טכניות נפרדות, האחת ברשת אתריום והשנייה ברשת מונאד, פורסמו לפי המקורות שלפנינו ב-25 באוגוסט, ושתיהן מנסות לענות על אותה שאלה: כיצד מחליפים את שיטת החתימה שעליה נשענת רשת שלמה, בלי לשבור אותה תוך כדי.

מה בדיוק מאוים כאן

כדי להבין את ההצעות, צריך להבחין בין שני דברים שנוטים להתערבב. הבלוקצ'יין עצמו — שרשרת הבלוקים והתיעוד שבה — אינו הבעיה. הבעיה היא החתימה הדיגיטלית: המנגנון המתמטי שמוכיח שמי ששולח מטבעות מכתובת מסוימת אכן מחזיק במפתח הפרטי שלה. שיטות החתימה הנהוגות היום מתבססות על בעיות מתמטיות שמחשב רגיל אינו יכול לפתור בזמן סביר, אך מחשב קוונטי מספיק גדול — כזה שטרם קיים — עשוי לפתור אותן. במילים אחרות, האיום אינו על הרישום ההיסטורי אלא על הבעלות העתידית.

מכאן נובע הקושי המעשי: מיליוני ארנקים, חוזים חכמים וכתובות בנויים סביב שיטת החתימה הקיימת. מעבר לשיטה אחרת אינו עדכון תוכנה פשוט, אלא ניתוח שצריך להתבצע בלב פועם.

אתריום: להתחיל דווקא מחוזה ההפקדה

לפי הדיווחים ב-Crypto Briefing וב-crypto.news, חוקרים בסביבת אתריום הציעו חוזה הפקדה (deposit contract) חדש, שנבנה מראש כך שיוכל לתמוך בסוגי חתימה חדשים עבור המוודאים (validators), ובהמשך להוציא משימוש את חתימות BLS הנהוגות כיום בהפקדות.

בחירת נקודת ההתחלה אינה מקרית. חוזה ההפקדה הוא השער שדרכו נכנס כסף לתהליך ה-סטייקינג — הפקדת מטבעות לצורך אבטחת הרשת — והוא רכיב מוגדר וממוקד, בניגוד לכלל הארנקים ברשת. שינוי בו נוגע בתשתית האבטחה של הרשת עצמה, ולא בכל משתמש קצה.

מונאד: להחליף מפתח בלי להחליף כתובת

ההצעה השנייה מגיעה ממונאד, רשת התואמת לאתריום. לפי CoinDesk, ההצעה מאפשרת למשתמש להחליף את המפתחות השולטים בחשבון בלי לשנות את כתובת החשבון. זהו שינוי עקרוני: כיום, בארנק רגיל, הכתובת נגזרת מן המפתח — ולכן החלפת מפתח פירושה למעשה מעבר לכתובת חדשה.

ההפרדה הזו פותחת שלוש דלתות בבת אחת, כפי שמציינים CoinDesk ו-Crypto Briefing: תמיכה במפתחות גישה מסוג passkey, כלי שחזור למי שאיבד את המפתח, ובעתיד — מעבר לחתימה עמידה בפני מחשוב קוונטי, מבלי שהמשתמש ייאלץ להעביר את נכסיו לכתובת אחרת. שימו לב שהמשמעות היא גם הרחבה של משטח האחריות: מנגנון שמאפשר להחליף מפתח הוא, מעצם טבעו, מנגנון שצריך להיות מוגן היטב מפני שימוש לרעה.

התקנים של NIST והמחיר שנלווה אליהם

הרקע לשתי ההצעות הוא עבודת התקינה של NIST, מכון התקנים האמריקאי, שמקדם אלגוריתמים "פוסט-קוונטיים" — כלומר כאלה שנועדו לעמוד גם מול מחשב קוונטי. בראיון שפורסם ב-Crypto Briefing פירק סמנכ"ל הטכנולוגיות של חברת הארנקים לדג'ר את המשמעות עבור ביטקוין ואתריום, והצביע על שתי עלויות: החתימות החדשות כבדות יותר ולכן עשויות להשפיע על עלויות העסקאות, והמשתמשים עצמם יידרשו להתאמה — כלומר, זה לא יקרה מאחורי הקלעים בלבד.

מה עדיין לא ידוע

שתי היוזמות הן הצעות, לא החלטות. אף אחד מהמקורות שלפנינו אינו נוקב בלוח זמנים לאישור, במועד הפעלה, או בשאלה כיצד ייראה המעבר עבור ארנקים קיימים. גם היקף השינוי בעלויות העסקה נותר בגדר הערכה כללית ולא נתון מספרי. הצעה טכנית בעולם הבלוקצ'יין עוברת בדרך כלל מסלול ארוך של דיון ציבורי בקרב המפתחים, יישום ניסיוני ובדיקות, ורק אחר כך — אם בכלל — אימוץ. השלב הבא שראוי לעקוב אחריו הוא תגובת קהילות המפתחים להצעות עצמן.

מה שכן ניתן לומר בזהירות: העובדה ששלושה דיונים נפרדים — אתריום, מונאד והתקינה של NIST — נשמעים באותו פרק זמן, מלמדת שההיערכות הזו יצאה מן המעבדה. היא אינה מלמדת שקיים איום מיידי.

מקורות: CoinDesk · Crypto Briefing · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.