לפי דיווח: כ-6.36 מיליארד דולר נגנבו מבינאנס – האשמה כלפי האקרים מצפון קוריאה

לפי דיווח של כאן 11, האקרים מצפון קוריאה גנבו כ-6.36 מיליארד דולר מבורסת הקריפטו בינאנס. כלכליסט ו-mako משתמשים בכותרותיהם בביטוי "שוד הקריפטו הגדול בהיסטוריה". הסכום המדויק מופיע בדיווחי כאן 11 בלבד. סדר הגודל מאושר גם רשמית: ב-31 באוקטובר הודיע ה-FBI שצפון קוריאה אחראית לגניבה של יותר מ-6 מיליארד דולר מבינאנס.

הסבר כללי: קופה משותפת ולא ארנק אישי

ההסבר הבא כללי ואינו לקוח מהדיווחים. בבורסה מרכזית, הלקוחות בדרך כלל אינם מחזיקים בעצמם במפתחות לכספם, והבורסה שומרת אותם בארנקים שלה. לכן פריצה לבורסה עשויה לפגוע בקופה משותפת גדולה ולא בארנק של אדם אחד.

ייחוס אינו הוכחה סופית

באופן כללי, ייחוס פריצה לגורם מדינתי נשען בדרך כלל על מעקב אחרי תנועות הכסף בבלוקצ'יין ועל שיטות פעולה שחוזרות מפריצות קודמות. זו הערכה של חוקרים ורשויות, ולא הוכחה סופית. כאן 11 מייחס את הפריצה לצפון קוריאה, וכותרת של כלכליסט מזכירה אף היא את צפון קוריאה לצד מחשב נייד שנפרץ. הייחוס מוצג כאן אפוא כייחוס מדווח.

בשלב זה לא פורסמו פרטים על טיבו של המחשב הנייד, על גורל הכספים או על פגיעה אפשרית במשתמשים בישראל, ולכן מוטב להימנע ממסקנות על היקף הנזק.

כעיקרון כללי, שאינו קשור למקרה הספציפי הזה, הצפנה חזקה וארנקים מאובטחים אינם מועילים אם מכשיר שיש לו הרשאות גישה נפרץ.

שאלה של אמון, לא רק של טכנולוגיה

באופן כללי, מי שמחזיק מטבעות בבורסה סומך על מערך האבטחה שלה. מי שמחזיק אותם בארנק פרטי נושא בעצמו באחריות לשמירת המפתחות, ושם הטעות האנושית היא הסכנה העיקרית. לכל דרך יתרונות וסיכונים משלה. שוק הקריפטו ידוע בתנודתיות גבוהה, ודיווחים על פריצה בסדר גודל כזה, אם יאומתו, עשויים להשפיע על האמון בבורסות, ולכן כדאי לקרוא אותם בזהירות ולא להסיק מהם מסקנות מהירות.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: כאן 11 · כלכליסט · mako