בנק ישראל מסתייג מהצעת נתניהו להסתמך על קריפטו מול סנקציות

האם מטבעות קריפטוגרפיים יכולים לספק למשק הישראלי דרך להתמודד עם סנקציות? לפי הידברות, בנימין נתניהו הציע להיעזר בהם לצורך כלכלה העוקפת סנקציות, ואילו בנק ישראל הסתייג מהרעיון. גם זמן ישראל דיווח על עמדת הבנק, שלפיה קריפטו אינו יכול לשמש לעקיפת סנקציות.

יש הבדל בדגש בין שני הפרסומים: הידברות מציג את עמדת הבנק כשלילת הפתרון שהוצע, וזמן ישראל מייחס לו קביעה מפורשת יותר בדבר חוסר האפשרות לעקוף סנקציות באמצעות מטבעות כאלה. בשניהם עולה אותה הסתייגות מרכזית מההצעה.

כדי להבין את הסוגיה, צריך להפריד בין אמצעי להעברת ערך לבין התנאים שבהם מתקיים מסחר. מטבע קריפטוגרפי הוא נכס דיגיטלי; עצם האפשרות להעביר אותו אינה מבטיחה שמקבל התשלום יוכל או יסכים לספק תמורתו סחורה. סנקציות נוגעות להגבלות על פעילות כלכלית, ולכן השאלה רחבה מבחירת המטבע שבו משלמים.

לגבי משכורות, פנסיות ומחירי מוצרים בישראל, אין בדברים הללו בסיס לקביעת שיעור פגיעה או התייקרות צפויה. גם אין להסיק מהם שהתקבלה החלטה להעביר תשלומים לקריפטו או שסנקציות מסוימות כבר הוטלו. הצעה לשימוש בנכס דיגיטלי אינה כשלעצמה תוכנית כלכלית מיושמת, ואינה מבטיחה הגנה על ערך החיסכון.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: זמן ישראל · הידברות