אלטקויניםזקאש רושמת שדלן ראשון בוושינגטון — חוק CLARITY ושתי הצעות מס ברשימת הנושאים
גוף הסברה הפועל למען מטבע הפרטיות זקאש נרשם לראשונה כשדלן בקונגרס. ברשימת הנושאים שהוגשה מופיעים חוק CLARITY, שתי הצעות למיסוי נכסים דיגיטליים, פרטיות והגנה משפטית על מפתחים — אך רישום אינו השפעה, וחלק מן הפרטים טרם פורסמו.
גוף הסברה הפועל למען זקאש (Zcash) רשם שדלן בוושינגטון — צעד ראשון מסוגו עבור הפרויקט הזה. שלושה דיווחים נפרדים מתייחסים לאותו רישום, ומסכימים על הגרעין: מדובר בגוף שאינו החברה המפתחת אלא ארגון הסברה הפועל סביב המטבע, והרישום הוא הראשון שלו. לפי Cointelegraph, רשימת הנושאים שהוגשה מונה את חוק CLARITY ושתי הצעות למיסוי נכסים דיגיטליים. דיווח נוסף של Crypto Briefing מוסיף לרשימה את תחום הפרטיות ואת ההגנה המשפטית על מפתחי תוכנה. בדיווח של crypto.news — אתר שאנו מתייחסים אליו כאות ולא כאישור — נמסר שם הגוף, PGPZ; שאר המקורות שלפנינו אינם נוקבים בו.
רישום שדלנות הוא מסמך פומבי, לא הישג חקיקתי
בארצות הברית, מי שמייצג גוף בפני חברי קונגרס או רשויות הביצוע מעל לרף פעילות מסוים מחויב בהרשמה פומבית ובפירוט תחומי הנושאים שבהם הוא מתכוון לעסוק. המשמעות המעשית: המסמך שעליו מדווחים המקורות הוא הצהרת כוונות מתועדת, לא עדות לכך שמשהו בחקיקה אכן זז. עיתונות הקריפטו עוקבת אחרי רישומים כאלה דווקא מפני שהם הראשונים להיות גלויים — הם מגלים על מי בתעשייה החליט להשקיע כסף בפעילות ציבורית מול המחוקק, ומה הוא מגדיר כאינטרס שלו, לפני שנראית תוצאה כלשהי.
זקאש עצמו עלה לאוויר ב-2016, ובנוי על הצפנה מסוג zk-SNARK המאפשרת לאמת שעסקה תקפה בלי לחשוף את הצדדים ואת הסכום. הפרטיות בו אופציונלית: קיימות כתובות גלויות שבהן התנועה נראית כמו בביטקוין, וכתובות מוגנות שבהן הפרטים מוצפנים. דווקא התכונה הזאת הפכה את משפחת מטבעות הפרטיות לרגישה פוליטית — גופי אכיפה ורגולטורים בעולם רואים בהם אתגר לכללי האיתור של הלבנת הון, וחלק מן הזירות המרכזיות הסירו אותם מהמסחר בשנים האחרונות משיקולי ציות. מבחינת הפרויקט, נוכחות מול המחוקק האמריקאי היא דרך להתערב בשרטוט הכללים בשלב שבו הם עוד נכתבים.
שני הצירים שברשימה
חוק CLARITY הוא ניסיון חקיקתי לקבוע מבנה שוק לנכסים דיגיטליים בארצות הברית, ובעיקר לחלק את תחומי האחריות בין רשות ניירות ערך האמריקאית (SEC) ובין הרגולטור של שוקי הסחורות והנגזרים (CFTC). עבור פרויקט פרטיות, השאלה אינה רק לאיזו מגירה ישויך המטבע, אלא גם האם מי שכותב קוד שמאפשר עסקאות מוצפנות נחשב למפעיל שירות פיננסי. כאן נכנס לתמונה הסעיף שעליו מדווח Crypto Briefing — ההגנה על מפתחים. ציר המיסוי שעליו מדווח Cointelegraph נפרד ממנו: שתי הצעות הנוגעות לאופן שבו ממוסים נכסים דיגיטליים. המקורות שלפנינו אינם מפרטים באיזו הצעות מדובר, ולכן איננו מרחיבים מעבר לכך.
בנקודה אחת כדאי לסמן גבול. אחד הדיווחים מציע שמהלך כזה עשוי לחזק את הוודאות הרגולטורית, להגדיל את ביטחון השוק ואף להשפיע על מגמת מחיר הביטקוין. זהו פירוש של הכותב, ולא נתון: אין בחומר שלפנינו ולו מספר אחד שמקשר בין רישום שדלנות ובין מחיר כלשהו, ורישום פומבי אינו צופה שום תוצאת חקיקה.
הפרטים שטרם פורסמו
הדיווחים אינם מציינים את זהות השדלן, את התקציב שהוקצב לפעילות, ואינם מספרים אם מצטרפים אליה פרויקטים נוספים מתחום הפרטיות. גם היקף הפעילות בפועל יתברר רק בהמשך: הדיווחים התקופתיים שהחוק האמריקאי מחייב הם אלה שיראו האם מדובר בנוכחות ממשית מול הקונגרס או ברישום הצהרתי בלבד. עד אז, העובדה היחידה המבוססת היא הרישום עצמו ורשימת הנושאים שצורפה לו.
מקורות: Cointelegraph · Crypto Briefing · crypto.news
המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.
התוכן באתר הוא מידע וסיקור בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או המלצה לקנייה או מכירה של נכס כלשהו. שוק הקריפטו תנודתי — כל החלטה היא באחריותכם.
עוד בנושא
לכל החדשות
אלטקויניםביטמיין סיימה שנת כספים עם הפסד של 6.3 מיליארד דולר, רובו על הנייר
החברה שמחזיקה כמעט 5% מכלל ה-ETH שבמחזור דיווחה על הפסד עצום בשנת הכספים 2026. כמעט כולו נובע משערוך ההחזקות ולא ממכירה בפועל.
אלטקויניםדוחות הרבעון השלישי של חברות שמחזיקות קריפטו: ההבדל בין רווח חשבונאי לכסף שנכנס לקופה
שלוש חברות דיווחו על רווח נקי ברבעון השלישי, אך מאחורי המספרים עומדים מודלים עסקיים שונים, וחלק מהרווח טרם מומש.
אלטקויניםביטמיין של טום לי רוכשת אתר בכ-20 מיליון דולר וכמעט מגיעה ל-5% מהיצע המטבע
החברה מחזיקה כעת כ-6.07 מיליון יחידות אתריום, ונותרה במרחק קצר מיעד שהציבה לעצמה. בינתיים מצטרפים לרכישה גם הצהרות של יו"ר החברה על טוקניזציה ובינה מלאכותית.