הודו מנפיקה אג"ח קונצרניות בטוקנים — והכסף נסלק ברופי דיגיטלי

רשות ניירות הערך של הודו, SEBI, יצאה לדרך עם פיילוט בשם Demat 2.0 להנפקת אגרות חוב קונצרניות בצורת טוקנים. לפי The Block, שלושה מנפיקים גייסו במסגרתו יותר ממאה מיליון דולר; Cointelegraph נוקב במספר מדויק יותר — כ-107 מיליון דולר. הפרט המעניין באמת אינו הסכום אלא הצד השני של העסקה: הסליקה הכספית בוצעה ברופי הדיגיטלי הסיטונאי של הבנק המרכזי ההודי.

זה מה שמבדיל את המהלך הזה מהדפוס המוכר בניסויי טוקניזציה: הנייר הופך לטוקן על גבי תשתית חדשה — אבל הכסף ממשיך לזרום בצינורות הבנקאיים הרגילים, עם עיכובים, מתווכים וסיכון עיתוי. כאן שני הצדדים נמצאים על תשתית מפוקחת אחת.

כשהנייר והכסף נעים יחד

בעסקת אג"ח רגילה יש שתי רגליים: הרגל של הנייר, שעוברת מהמנפיק לרוכש, והרגל של הכסף, שעוברת בכיוון ההפוך. במערכות המסורתיות שתי הרגליים אינן מסונכרנות באופן מושלם, ולכן נדרשים מסלקות, בטחונות וימי סליקה. הרעיון שמאחורי סליקה על תשתית משותפת הוא לבצע את שתי ההעברות כפעולה אחת בלתי ניתנת לפיצול — או ששתיהן עוברות, או שאף אחת מהן לא. כך נחסך פער הזמן שבו צד אחד כבר מסר ואילו הצד השני עוד לא.

השם Demat 2.0 עצמו רומז על ההקשר. הודו עברה כבר בשנות התשעים ממסמכי נייר פיזיים לאחזקת ניירות ערך אלקטרונית בחשבונות דמט. הגרסה החדשה מציגה את הטוקניזציה לא כמהפכה טכנולוגית אלא כשלב הבא באותו מסלול — מה שמסביר גם למה הרגולטור, ולא השוק, הוא שמוביל אותה.

היקף של פיילוט, לא של שוק

גיוס של קצת יותר ממאה מיליון דולר, בשלושה מנפיקים, הוא היקף של ניסוי מבוקר ולא של שוק. אין כאן שינוי בפועל באופן שבו נסחר החוב הקונצרני בהודו, ואין בנתון הזה כדי ללמד על ביקוש רחב מצד מנפיקים או משקיעים. שלושה מנפיקים שנבחרו לפיילוט רגולטורי אינם מדגם. המקורות שלפנינו גם אינם מציבים את הסכום הזה מול היקפו של שוק האג"ח הקונצרניות ההודי, ולכן אי אפשר לגזור מהם עד כמה חלקו של הפיילוט אכן זניח.

גם השלב הנוכחי מוגבל מאוד בתכולתו. לפי Cointelegraph, SEBI מסרה ששלבים מאוחרים יותר של התוכנית יכניסו מסחר משני ויפתחו את האג"ח המטוקנות גם למשקיעים פרטיים — כלומר, כרגע אין מסחר משני. וזה בדיוק המבחן האמיתי של טוקניזציה: הנפקה אפשר לבצע על כל תשתית שהיא, אבל שוק שני נזיל, שבו אפשר למכור לפני הפדיון במחיר הוגן, הוא הדבר הקשה. המקורות שלפנינו אינם נוקבים בלוח זמנים לשלבים האלה, ואינם מפרטים על איזו תשתית טכנולוגית רצות ההנפקות.

רופי דיגיטלי — אבל לא זה שבארנק של האזרח

כדאי להפריד בין שני דברים שנושאים את אותו שם. מטבע דיגיטלי של בנק מרכזי מגיע בשתי גרסאות: קמעונאית, שנועדה לשימוש הציבור הרחב לתשלומים יומיומיים, וסיטונאית, שמשמשת אך ורק מוסדות פיננסיים לסליקה ביניהם. בפיילוט ההודי מדובר בגרסה הסיטונאית. כלומר, זהו כלי סליקה בין גופים מוסדיים, לא מטבע שהאזרח ההודי מחזיק. הגרסה הקמעונאית של הרופי הדיגיטלי, ככל שהיא מקודמת בהודו, היא עניין נפרד לחלוטין מהידיעה הזאת.

הפער בין הכרזה על שלבים עתידיים ובין ביצועם הוא מקום שבו כדאי להיות זהירים. הצהרה של רגולטור על כוונה לפתוח מסחר משני אינה מועד. מה שכן ידוע כרגע: ההנפקה עבדה, הסליקה הכספית עבדה על תשתית הבנק המרכזי, ורשות ניירות ערך גדולה בחרה לעשות זאת בעצמה במקום להמתין ליוזמה פרטית. זה, יותר מהסכום, מה שגופים דומים במקומות אחרים יסתכלו עליו.

מקורות: Cointelegraph · The Block · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.