גיוסי הקריפטו בדרום-מזרח אסיה מתאוששים ל-680 מיליון דולר — אך הכסף זורם למעטים

היקף ההון שגויס השנה על ידי חברות קריפטו ובלוקצ'יין בדרום-מזרח אסיה עומד על כ-680 מיליון דולר — נתון שמסמן התאוששות לעומת התקופה שקדמה לו. כך עולה משני דיווחים נפרדים שפורסמו ב-5 בספטמבר, האחד ב-CoinDesk והשני ב-Crypto Briefing, המסתמכים על אותו מכלול נתונים ומגיעים למסקנה דומה בנקודה המרכזית: הכסף חזר, אבל הוא אינו מתפזר.

לפי CoinDesk, את הגיוסים מובילות חברות המספקות שירותים פיננסיים בתחום הקריפטו — כלומר לא פרויקטים טכנולוגיים ניסיוניים, אלא עסקים שמנהלים כסף, מבצעים מסחר, מחזיקים נכסים עבור לקוחות או מספקים תשתית תשלומים. שני הדיווחים מדגישים כי הריכוזיות היא הסיפור האמיתי: חלק הארי של הסכום מיוחס לסינגפור ולמספר מצומצם של חברות, ולא לעשרות סטארט-אפים צעירים הפזורים ברחבי האזור.

למה משקיעים מעדיפים דווקא את החברות הבשלות

התופעה הזו אינה ייחודית לאסיה, והיא מוכרת בשוקי הון בכלל: אחרי תקופות של ירידות, קרנות הון סיכון נוטות להצטמצם למה שהן מכירות. חברה שכבר יש לה הכנסות, לקוחות משלמים ורישיון מסודר מרגולטור מקומי נתפסת כסיכון נמוך יותר מחברה שמציגה בעיקר רעיון. סינגפור, מצידה, בנתה במשך שנים משטר רישוי מוגדר לשירותי נכסים דיגיטליים, וזה חלק מההסבר לכך שהיא מושכת נתח כה גדול מההון האזורי — משקיע מוסדי מעדיף להשקיע במקום שבו הכללים כתובים.

אלא שלמטבע יש צד שני, ו-Crypto Briefing מצביע עליו במפורש: כאשר ההון מתנקז למעט חברות, החדשנות והתחרות עלולות להיחנק. סטארט-אפ קטן שמפתח כלי חדש מתקשה לגייס, בעוד שחקן ותיק ממשיך להתחזק. בטווח הארוך זו סביבה שמייצרת פחות שחקנים חדשים ולא בהכרח מוצרים טובים יותר. ראוי לציין שזו הערכה עיתונאית של הכיוון האפשרי, לא נתון מדוד.

הקצב השבועי — הקשר, לא הוכחה

באתר crypto.news פורסם באותו יום סיכום שבועי של גיוסי קריפטו בעולם כולו: כ-292 מיליון דולר בעשר עסקאות בין 31 באוגוסט ל-5 בספטמבר 2026, כשבראש הרשימה חבילת מימון של 200 מיליון דולר לחברת פליקס, המשלבת הון ומרכיב חוב, וגיוס של 32.5 מיליון דולר לרשת כספים דיגיטלית בגיבוי בנקאי בשם Cari. הנתונים הללו אינם חלק מהספירה האזורית של דרום-מזרח אסיה והם מובאים כאן כרקע בלבד — הם ממחישים דפוס דומה: עסקה אחת גדולה מייצרת חלק ניכר מהסך הכולל.

וכאן נדרשת זהירות פרשנית. סכום מצטבר שעולה אינו מעיד בהכרח על התאוששות רחבה. כשעשר עסקאות מסתכמות ב-292 מיליון דולר ואחת מהן לבדה שווה 200 מיליון, הממוצע מטעה: תשע החברות הנותרות חילקו ביניהן פחות משליש. אותו היגיון חל על נתון ה-680 מיליון — ככל שהריכוזיות גבוהה יותר, כך הנתון הכולל מספר פחות על מצבו של השוק כולו.

מה הנתון הזה אינו מוכיח

הוא אינו מוכיח שמחירי הנכסים הדיגיטליים יעלו. גיוסי הון סיכון הם החלטות של משקיעים פרטיים לגבי חברות פרטיות, ואין ביניהם לבין שערי המטבעות בבורסות קשר ישיר או מיידי. הוא גם אינו מוכיח שהאקוסיסטם האזורי בריא: אפשר בהחלט שמספר הסטארט-אפים החדשים יורד בזמן שהסכום הכולל עולה, וזה בדיוק החשש ש-Crypto Briefing מעלה. ולבסוף, הוא אינו אומר דבר על החברות שלא גייסו — נתוני גיוס מתפרסמים רק כשיש מה לדווח, וההיעדרויות אינן נספרות.

מה שהנתון כן מלמד הוא היכן נמצא כיום הרעב של המשקיעים באזור: בשירותים פיננסיים מוסדרים, ולא בניסויים. גם מיקומו של הכסף — סינגפור — מלמד יותר על ערכה של ודאות רגולטורית מאשר על יתרון טכנולוגי כלשהו.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: CoinDesk · Crypto Briefing · crypto.news