זיקאש: הבטחה לקצר את יצירת העסקה הפרטית משלוש שניות לפחות מחמישית השנייה

זיקאש מנסה להיפטר מההמתנה: מהוכחה בת שלוש שניות לפחות מ-200 מילישניות

מי שניסה אי פעם לשלוח עסקה פרטית ברשת זיקאש (Zcash) מכיר את הרגע המביך הזה: לוחצים "שלח", והמכשיר עומד ועובד. לא שניות ספורות של אישור ברשת — אלא המתנה שקודמת אפילו לשליחה, בזמן שהארנק מחשב את ההוכחה הקריפטוגרפית שמאפשרת להעביר כסף בלי לחשוף מי שילם, למי וכמה. לפי דיווח שפורסם ב-CoinDesk ב-31 באוגוסט, הגורם שמאחורי הפיתוח, זקורה (Zakura), טוען שהצליח לצמצם את ההמתנה הזו מסדר גודל של שלוש שניות לפחות מ-200 מילישניות — כלומר פחות מחמישית השנייה.

הטענה המרכזית נוגעת דווקא למכשירים ניידים ולמעבדים חלשים יחסית. לפי אותו דיווח, ערימת ההצפנה החדשה מייצרת את ההוכחה במהירות גבוהה פי 14 ויותר בהשוואה למה שהיה עד כה. דיווח נוסף, ב-crypto.news, מזכיר את המערכת בשם Zakura Common ומוסר נתונים דומים. ראוי להדגיש שבשלב זה מדובר בעיקר בהצהרה של הגורם המפתח, כפי שהיא הובאה בכלי התקשורת — ולא במדידה בלתי תלויה שפורסמה על ידי צד שלישי.

למה שלוש שניות בכלל מעניינות

כדי להבין מדוע זה נחשב שיפור משמעותי, צריך להבין מה מייחד את זיקאש. המטבע בנוי על טכנולוגיה בשם zk-SNARKs — משפחה של הוכחות אפס־ידיעה. הרעיון פשוט להסבר וקשה מאוד למימוש: הארנק מייצר "הוכחה" מתמטית שהעסקה חוקית — שלשולח באמת יש את הכסף, שאין כפילות ואין יצירת מטבעות יש מאין — מבלי לחשוף את פרטי העסקה עצמה. הרשת יכולה לאמת את ההוכחה במהירות, אבל אינה רואה סכומים או כתובות.

זיקאש מאפשר לבחור: עסקה שקופה, שנראית ברשת בדומה לעסקת ביטקוין, או עסקה מוגנת (shielded) שהפרטים בה מוצפנים. ההבדל בין שתי האפשרויות אינו רק ערכי אלא גם מעשי — העסקה הפרטית דורשת חישוב כבד בצד המשתמש, וכאן נעוץ החיכוך. שלוש שניות אינן אסון כשמעבירים כסף פעם בחודש; הן הופכות למכשול אמיתי כשמנסים לשלם בקופה, בסטנדרט שהצרכן התרגל אליו מכרטיס אשראי או מהעברה מיידית. במובן הזה, מדובר פחות בשדרוג פרטיות ויותר בניסיון להפוך פרטיות למשהו שאפשר לחיות איתו ביום-יום.

התחרות בתחום הזה אינה חדשה. מטבעות ורשתות אחרים ניסו לגשת לפרטיות בדרכים שונות — מהוספת שכבות אופציונליות על גבי רשתות ותיקות ועד ארכיטקטורות שנבנו סביב ההסתרה מלכתחילה. כמעט תמיד, המחיר היה אחד מהשלושה: איטיות, עמלות גבוהות יותר, או ארנקים מסובכים מדי למשתמש רגיל. הטענה של זקורה מכוונת בדיוק לצלע הראשונה.

מה עדיין לא ידוע

השאלה הפתוחה החשובה ביותר היא מה בין הצהרה למציאות. שיפור ביצועים שנמדד במעבדה, על מכשיר מסוים ובתנאים מסוימים, אינו זהה בהכרח לחוויה של משתמש עם מכשיר ישן, חיבור רשת חלש וארנק שכתבה חברה אחרת. המקורות שלפנינו אינם מפרטים באילו מכשירים בוצעה הבדיקה, ואינם מספקים אימות חיצוני למספרים.

לא פחות חשוב: המקורות אינם קובעים לוח זמנים. אין בהם תשובה לשאלה מתי — ואם — השיפור ייכנס לארנקים שהציבור באמת משתמש בהם, ומי מפעילי הארנקים שהתחייבו לאמץ אותו. שדרוג קריפטוגרפי בליבה של רשת אינו מתג שמדליקים; הוא דורש בדיקות, ביקורות אבטחה ואימוץ מצד מפתחי הארנקים והשירותים. עד שכל אלה יקרו, השורה התחתונה נשארת זהירה: הכיוון מבטיח, המספרים מרשימים, והמבחן האמיתי יהיה השימוש בשטח.

מקורות: CoinDesk · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.