39 איגודי בנקים אמריקאיים מתכננים רשת בלוקצ'יין ארצית עד 2027

איגודי בנקים ממדינות רבות בארצות הברית הודיעו על הקמת ברית משותפת בשם BankChain Alliance, שמטרתה להקים רשת בלוקצ'יין ארצית עד שנת 2027. לפי הדיווחים, מדובר בשיתוף פעולה של 39 איגודי בנקים מדינתיים — הגופים המייצגים את הבנקים המקומיים והאזוריים בכל מדינה ומדינה — במסגרת מהלך משותף אחד ולא כפרויקטים נפרדים.

השימושים שהמקורות מייחסים לרשת המתוכננת הם שניים: פיקדונות מתומרנים ותשלומים על גבי הבלוקצ'יין. כדאי לעמוד על מה שהמושג הראשון אומר בפועל.

מה זה בכלל "פיקדון מתומרן"

כאשר לקוח מפקיד כסף בבנק, הבנק רושם את החוב שלו כלפי הלקוח במערכת פנימית סגורה. העברה לבנק אחר עוברת דרך מערכות סליקה חיצוניות, ולוקחת זמן — לעיתים ימים, ובוודאי לא בשעות הלילה או בסופי שבוע. פיקדון מתומרן הוא אותו פיקדון בדיוק, אלא שהרישום שלו נעשה על גבי בלוקצ'יין. הכסף נשאר התחייבות של הבנק כלפי הלקוח, בכפוף לאותה רגולציה ולאותם ביטוחי פיקדונות, אבל היכולת להעביר אותו הופכת מהירה וזמינה יותר.

חשוב להבחין בין זה לבין מטבע יציב — נכס דיגיטלי שמונפק כנגד רזרבות ומיועד לשמור על ערך קבוע מול הדולר, שאינו בהכרח פיקדון בנקאי ושהמנפיק שלו אינו בהכרח בנק. המקורות שלפנינו אינם מזכירים הנפקת מטבע יציב כחלק מהיוזמה, אלא פיקדונות מתומרנים ותשלומים בלבד. כל עוד לא פורסם אחרת, מדובר אפוא בייעול של התשתית הבנקאית עצמה, ולא בכניסה מוצהרת של הברית לזירת המטבעות היציבים.

למה זה קורה עכשיו

ההודעה אינה עומדת בפני עצמה. קוינטלגרף מציין שהיוזמה מצטרפת לשדה הולך ומתרחב של רשתות בהובלת בנקים, שבונות תשתית משותפת לפיקדונות מתומרנים ולתשלומים על גבי בלוקצ'יין. במילים אחרות: הכיוון הזה כבר קיים, ו-BankChain הוא שחקן נוסף בו — לא הראשון.

מה שכן ייחודי כאן, לפי מה שפורסם, הוא זהות היוזמים: לא מוסד פיננסי גדול יחיד, אלא איגודים מדינתיים שמייצגים בעיקר בנקים מקומיים ואזוריים. המקורות אינם מפרטים מה הניע כל איגוד להצטרף, אך פעולה משותפת של גופים בסדר גודל כזה סביב תשתית אחת היא בדיוק מה שהברית מציגה כעיקרון המארגן שלה.

בהדגשים יש הבדל בין המקורות. קריפטו בריפינג מציג את הברית ככזו שעשויה לשנות את פני הבנקאות ומדגיש יעילות, אבטחה ועמידה ברגולציה. קוינטלגרף ממקם אותה בהקשר צנוע יותר, כמהלך אחד מיני כמה בתחום מתפתח. הפער הזה אינו סתירה עובדתית, אבל הוא כן מלמד עד כמה מוקדם השלב שבו נמצאת היוזמה.

מה עדיין לא ידוע

וזו הנקודה המרכזית. ההודעה מגדירה יעד ותאריך, ומעט מאוד מעבר לכך. לא פורסם באיזו טכנולוגיה תיבנה הרשת, והאם תהיה רשת סגורה שרק בנקים מורשים יכולים להפעיל בה צמתים — הנחה סבירה, אך לא כזו שהמקורות שלפנינו קובעים. לא ידוע כמה בנקים בפועל, ולא כמה איגודים, כבר התחייבו להשתתף בשלב הפעיל, בשונה מהצטרפות לברית עצמה. לא פורסם מי מממן את הפיתוח, ולא אילו אישורים רגולטוריים יידרשו — נושא שקריפטו בריפינג עצמו מציין כאחד ההיבטים המרכזיים ביוזמה.

גם היעד עצמו, 2027, הוא יעד מוצהר ולא לוח זמנים מפורט. המקורות אינם מפרטים אבני דרך בדרך אליו. עד שיפורסמו פרטים על ארכיטקטורה, על ממשל הרשת ועל השחקנים המחויבים בפועל, מדובר בהצהרת כוונות משמעותית — לא במערכת פעילה.

מקורות: Crypto Briefing · Cointelegraph · crypto.news

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.