חוק ה-CLARITY מתקדם בקונגרס — וההכרעה עוברת למליאת הסנאט

הצעת החוק המוכרת בשם CLARITY Act — רשמית Digital Asset Market Clarity Act — עברה שלב נוסף בדרכה בקונגרס האמריקאי, וכעת היא ממתינה להצבעה במליאת הסנאט. כך מדווח אתר Crypto Briefing, שמציין כי לאחר הצבעה כזו, אם תעבור, נדרשת חתימת הנשיא כדי שהחוק ייכנס לתוקף. במילים אחרות: המהלך התקדם, אך טרם הושלם.

כדי להבין מדוע הנושא הזה תופס כל כך הרבה מקום בשיח, צריך לחזור לשורש הבעיה. בארצות הברית פועלים שני רגולטורים מרכזיים בשוקי ההון: רשות ניירות הערך (SEC), המפקחת על ניירות ערך, ורשות הסחורות והחוזים העתידיים (CFTC), המפקחת על סחורות ועל מכשירים נגזרים. נכס דיגיטלי אינו נופל בבירור לאף אחת מהקטגוריות הוותיקות האלה, ובמשך שנים ההכרעה נעשתה בפועל בבתי המשפט, תיק אחר תיק, ולא בחקיקה מסודרת. התוצאה הייתה מצב שבו חברות לא ידעו מראש איזה דין חל עליהן — ומכאן שמה של הצעת החוק, "בהירות".

מה קרה בבית הלבן

לפי דיווח של אתר crypto.news, ב-19 באוגוסט כינס הנשיא טראמפ בבית הלבן מנהלים מתעשיית הקריפטו לצד רגולטורים פדרליים, במטרה להאיץ את הטיפול בהצעת החוק בקונגרס. אותו דיווח מצביע על 15 בספטמבר כמועד שסביבו מתרכזת ההכרעה בסנאט. ראוי להדגיש שמדובר בדיווח של גורם אחד, ולא בהודעה רשמית שהגיעה לידינו משני מקורות בלתי תלויים; לוחות זמנים פרלמנטריים נוטים להשתנות.

ברשתות החברתיות ובקבוצות דיון של אנשי התחום הופצה בימים האחרונים גם טענה שלפיה יו"ר ה-SEC פול אטקינס קרא באותו מפגש לקונגרס להעביר את החוק לחתימת הנשיא, ואמר שהרשות עושה כל שביכולתה כדי לתמוך בתהליך. זו טענה שעלתה בדיון ברשת ולא באישור רשמי שנמסר לנו, ולכן יש להתייחס אליה בזהירות המתבקשת. עם זאת, היא משקפת היטב את מצב הרוח בשוק: הציפייה היא לרגולציה, לא להיעדרה.

מה משתנה בפועל — ומה עדיין לא

אם החוק יאושר במתכונתו הכללית, השינוי המרכזי הוא חלוקת סמכויות ברורה יותר בין שני הרגולטורים האמריקאים, ומסלול הגדרה שיאפשר לנכס דיגיטלי מסוים להיחשב "סחורה דיגיטלית" תחת פיקוח ה-CFTC במקום להישאר בערפל משפטי. עבור בורסות, מנפיקים וגופים מוסדיים בארצות הברית, זהו הבדל מעשי: כללי רישוי, דיווח והפרדת כספי לקוחות נגזרים מהשאלה הזאת.

וכאן נדרשת זהירות. הנוסח הסופי שיעמוד להצבעה במליאה אינו לפנינו, והמקורות שבידינו מדווחים על התקדמות ההליך — לא על תוכנו המדויק של הסעיף האחרון. לכן אין באפשרותנו לפרט ספים, תאריכי תחילה או רשימות נכסים; כל מספר כזה יהיה ניחוש.

חשוב לא פחות לומר מה החוק הזה אינו. הוא נוגע לדין האמריקאי בלבד ואינו משנה דבר במעמדם של נכסים דיגיטליים תחת הרגולציה בישראל או באירופה. הוא אינו קובע דבר לגבי ערכו של נכס כלשהו, ואינו הופכו לבטוח יותר מבחינת המשקיע. גם בהנחה שיעבור, מדובר במסגרת שדורשת חקיקת משנה ויישום מצד הרשויות — תהליך שנמשך זמן. ובאותה נשימה: כל עוד ההצבעה במליאה לא התקיימה, אין חוק.

התמונה הרחבה היא שארצות הברית אינה לבדה במרוץ. באותה תקופה מדווח crypto.news כי דרום קוריאה מאיצה את העבודה על חוק מסגרת משלה לנכסים דיגיטליים, כאשר יו"ר רשות השירותים הפיננסיים שם, קים ביונג-הוואן, הצהיר כי הממשלה תגביר את ההיוועצויות כדי להשלים את החקיקה בסתיו. מדינות רבות הגיעו למסקנה דומה: עדיף כללים כתובים על פני הכרעות נקודתיות בדיעבד.

הצעד הבא שיש לעקוב אחריו פשוט — האם ההצבעה במליאת הסנאט אכן תתקיים, ובאיזה נוסח. עד אז, ההתקדמות אמיתית אך חלקית.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news · דיונים ברשת

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.