חדשנות פיננסית זוכה לאהדה בארה״ב; הקריפטו עדיין צריך לשכנע

האמריקאים בעד קידמה פיננסית — אבל הקריפטו אינו מקבל תמיכה אוטומטית

אפשר לרצות שירותים פיננסיים טובים יותר בלי לתמוך דווקא במטבעות דיגיטליים. זו ההבחנה העולה מהסיקור של סקר אמריקאי: לפי Crypto Briefing, הציבור מעדיף חדשנות פיננסית רחבה ומפוקחת על פני קריפטו כשלעצמו. לפי Cointelegraph, רוב האמריקאים רוצים מועמדים התומכים בטכנולוגיה פיננסית שמקורה בארצות הברית. שתי האמירות מתיישבות זו עם זו, אך אף אחת מהן אינה מלמדת שרוב הציבור תומך ברכישת נכסים דיגיטליים.

ההבדל נעוץ גם ברוחב המושג. טכנולוגיה פיננסית יכולה לכלול שיפור בתשלומים ובשירותים בנקאיים; קריפטו הוא תחום מסוים בתוך עולם רחב יותר של פתרונות פיננסיים. לכן, תמיכה בקידמה אינה בהכרח אישור לכל מוצר, לכל מודל עסקי או לכל סיכון הכרוך בה. גם העדפה לפיתוח מקומי אינה זהה לאמון בטכנולוגיה מסוימת.

Cointelegraph מציין כי הסקר נערך בספטמבר ומציג אותו כחלון אפשרי לשיקולי בוחרים בנושאי טכנולוגיה פיננסית ונכסים דיגיטליים. המילה החשובה כאן היא אפשרי: תשובה חיובית על מועמד התומך בתחום אינה מוכיחה שהתחום יכריע את ההצבעה. כדי להסיק זאת, צריך לדעת גם איזה משקל נותנים לו המשיבים לעומת שיקולים אחרים.

המספרים תלויים בשאלה שנשאלה

בפרסום של crypto.news נטען כי בסקר של Ipsos נרשמה תמיכה של 35% בחדשנות פיננסית, לעומת 13% במדיניות המוגדרת במפורש כקשורה לקריפטו — פער של 22 נקודות אחוז. אלה נתונים שנטענו באותו פרסום; אין לראות בהם כאן ממצאים שאומתו באופן עצמאי. הם מתיישבים בכיוונם עם התיאור של Crypto Briefing, אך הדיווח שלו אינו מספק אישור נפרד לשיעורים המדויקים האלה.

גם אם מקבלים את המספרים כמתואר, הם אינם מאפשרים להסיק ששאר הנשאלים מתנגדים. ללא פירוט התשובות, אין לדעת כמה נותרו ניטרליים, כמה לא ידעו להשיב וכמה הסתייגו. כמו כן, אין להסיק שהמילה קריפטו לבדה גרמה לפער: לשם כך נדרשת השוואה מבוקרת בין נוסחי שאלות, ולא רק הצבת שתי תוצאות זו לצד זו.

בפרסום נוסף של crypto.news נטען כי רק 19% הביעו הסכמה חזקה עם ביטחונה של הפיננסים האמריקאית, וכי 5% הביעו אמון גבוה בפלטפורמות פיננסיות מבוזרות. האתר מתאר מחקר ארצי של גוף בשם DeFi Education Foundation, שנערך באמצעות KnowledgePanel של Ipsos בקרב 1,545 משתתפים. גם פרטים אלה מובאים כטענות הפרסום. בפרסום הראשון נטען גם שההיכרות עם פיננסים מבוזרים והאמון בהם נמוכים.

שני אחוזי האמון אינם בהכרח בני השוואה ישירה. הסכמה חזקה עם אמירה על ביטחון כלל הפיננסים ואמון גבוה בפלטפורמות מסוג מסוים הם מדדים שונים. בלי נוסח השאלות וסולמות התשובה, חיסור ביניהם עלול ליצור רושם של דיוק שהנתונים אינם מצדיקים.

בין אמון במוסד לאמון בתוכנה

פיננסים מבוזרים, המכונים DeFi, הם שירותים המבוססים על תוכנות וחוזים חכמים בבלוקצ'יין, ובהם אפשר לבצע פעולות פיננסיות בלי להסתמך בכל פעולה על בנק כמתווך. הפחתת התיווך אינה מבטלת סיכון: תקלות בקוד, פרצות אבטחה וקושי בהשבת כספים עלולים לפגוע במשתמשים. לכן יש הבדל בין התעניינות ביכולת הטכנולוגית לבין נכונות להפקיד בה כסף.

Crypto Briefing מעלה אפשרות שלפיה בנקים יובילו אימוץ עתידי בזכות חשיבותם של אמון והגנות לצרכן. זו פרשנות לכיוון העמדות, ולא תוצאה עסקית שהסקר מוכיח. העדפה לשירות מפוקח עדיין אינה מעידה מי יפתח מוצר מוצלח או מי ישתמש בו בפועל.

ב-CoinDesk מציגה ג'ניפר רוזנטל מ-DeFi Education Fund טענה אחרת, משלימה: במאמר דעה היא טוענת שהפיכת הקריפטו לזירת מאבק מפלגתית מקשה על בניית שירותים פיננסיים בטוחים, שקופים ואמריקאיים, שלדבריה רוב הציבור רוצה בהם. זהו טיעון של נציגת גוף העוסק בתחום, ולא ממצא ניטרלי נוסף של הסקר.

הדיון שמצטייר הוא על תנאי האמון ועל האופן שבו מציגים חדשנות לציבור. הוא אינו מספק תחזית למחירי מטבעות, להיקף השימוש העתידי או לתוצאות הבחירות. לשם כך יידרשו ראיות להתנהגות בפועל, מעבר להעדפות שהובעו בשאלון.

המידע בכתבה נועד להרחבת הדעת בלבד ואינו מהווה ייעוץ השקעות או תחליף לייעוץ מקצועי.

מקורות: Crypto Briefing · crypto.news · Cointelegraph · CoinDesk